לדלג לתוכן

יהודה עייאש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה עייאש
דף השער של ספרו בית יהודה, דפוס ראשון, ליוורנו ה'תק"ו
דף השער של ספרו בית יהודה, דפוס ראשון, ליוורנו ה'תק"ו
לידה 1688
אלמדייה (אנ'), האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בספטמבר 1760 (בגיל 72 בערך)
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות האימפריה העות'מאנית (1453–1844)האימפריה העות'מאנית (1453–1844) אלג'יריה העות'מאנית
תקופת הפעילות ? – 11 בספטמבר 1760 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רבנות
חיבוריו קול יהודה, מטה יהודה, שבט יהודה, לחם יהודה
ראש ישיבת כנסת ישראל ה־5
17571760
(כ־3 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יהודה עייאש (סביב ה'ת"ס, 1700 - תשרי ה'תקכ"א, 1760) היה דרשן, דיין ופוסק, ראש הישיבה ורבה של אלג'יר במאה השמונה עשרה ומגדולי רבני אלג'יריה.

נולד בשבת ראש השנה[1] בכפר אלמדייה שבאלג'יריה, לרבי יצחק עייאש סביב שנת ה'ת"ס.[2] לאחר שנולד עברו הוריו לגור באלג'יר, שם למד אצל הרב רפאל ידידיה שלמה צרור, ואף הוסמך על ידו להוראה, ומונה לרב ודרשן. בשנת 1728 מונה לרב העיר. כמו כן שימש כראש ישיבה בעיר.[3] בשלב מסוים רצה לעזוב את תפקידו הרבני לאחר שהתרשם שהדור החדש כבר לא מציית לתקנות בית הדין. והביע נכונות לעלות לארץ ישראל. בני הקהילה הפצירו בו שלא יעזוב, והוא נעתר להם, כשהוא מנמק את סיבת הישארותו משום שבאותו הזמן היו מלחמות ויש סכנה מיוחדת בדרכים.[4]

עלייתו לארץ ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאוחר יותר באלול ה'תקט"ז, יצא מעירו לליבורנו ביחד עם בנו כדי להגיע ממנה לארץ ישראל, ושם הדפיס בנו את ספרו - "מטה יהודה". בשנת 1752 הגיע עם קבוצה מתלמידיו לירושלים, ובשנת 1757 עמד בראשות ישיבת כנסת ישראל, ושם נפטר בשנת 1760.

מבין ספריו נמנים:

  • קול יהודה - על התורה.
  • בית יהודה - שו"ת וילקוט מנהגי אלג'יר.
  • וזאת ליהודה - דרושים וביאורים שונים.
  • הותיר אחריו ארבעה בנים: רבי יוסף, רבי אברהם יעקב, רבי יעקב משה, רבי יצחק.
  • בין צאצאיו נמנית, רות רייכלברג פרופסורית ישראלית, ילידת אלג'יר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו 'וזאת ליהודה' מכון משנת רבי אהרן, עמ' 9.
  2. ^ ראו 'מלכי ישורון' בערכו שכתבו שנולד בין ה'תנ"ה לה'ת"ס. ע"פ החוקר ר' אהרן בניסטי נולד בשנת ה'ת"ס. וכ"כ באטלס עץ חיים ח"ז עמ' 145.
  3. ^ ראו תיאור הקמת הישיבה בהקדמה לספר 'לחם יהודה' חלק א.
  4. ^ ראו שו"ת בית יהודה ח"ב סימן קכד.


תקופת חייו של הרב יהודה עייאש על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן
ראשי ישיבת כנסת ישראל
רבי חיים בן עטר רבי יוסף אמזלג רבי יונה נבון רבי חיים מונדובי רבי יהודה עייאש רבי משה יוסף מרדכי מיוחס רבי יעקב משה עייאש רבי יצחק קוב'ו
תק"ב (1741) -
תק"ג (1743)
תק"ג (1743) -
תק"ו (1746)
תק"ו (1746) -
תק"ט (1749)
תק"ט (1749) -
תקי"ז (1757)
תקי"ז (1757) -
תקכ"א (1760)
תקכ"א (1760) -
תקס"ו (1805)
תקס"ו (1805) -
תקע"ז (1817)
המאה ה-19
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.